תוכן

נז) יב, בדעת דז״א, יש ה״ח וה״ג, והם י׳ הויות, גימ׳ ק״ל ק״ל, ב״פ עי׳׳ן כמנין ס״ר לראות, כי משם נמשכת ראיה אל העינים היושבים ממש כנגד הדעת. אך בדעת דנוק׳ יש ק״ל גבורות לבד, וכאשר מתפשטות בו״ק, שהם בחי׳ חג״ת נה׳׳י, נשארין בחי׳ ו' בכל אחד מה״ק שבה. והם ל׳. ואלו נקראו מגדל הפורח באויר. ונשאר ק׳ מהק״ל דגבורות ביסוד שלה. ואח״כ כשמזדווגין, נותן בה הזכר גם ק״ל ראשון דחסדים, ומתחברים עם הק׳ שביסוד דילה. והנה ק׳ וק״ל, גימטריא יר״ך, כי היסוד נתון בין ב׳ הירכיים.